<h1>אגרות הרמ"ה — תשובת הר"ש משאנץ לרמ"ה</h1>
<h2>דף לג:</h2>
ועוד כתב הרב (רמב"ם) לענין מגדף אין המגדף חייב בסקילה עד שיפרש את השם המיוחד שם בן ארבע אותיות שהוא אלף דלת נון יוד ויברך אותו בשם מן השמות שאינם נמחקים עכ"ל. ולא משמע כלל שיֵחשב שם של אלף דלת אלא כשאר כנויים. חדא מדנקט יכה יוסה את יוסה טפי משאר. דאע"ג דאשכחן בכמה דוכתי (גיטין כ"ד ע"ב, ב"ב קס"ז ע"ב) שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת ואמרינן נמי (ב"ב קע"ב ע"א) שטר של יוסף בן שמעון פרוע, התם ע"י מעשה שאירע נקט הכי וכתיב יוסף בפ"א אבל כאן משונה מכל אחריני דכתיב יוסה בה"א. משמע דנקטיה משום דיש בו רוב אותיות של שם המיוחד ולא נשתנה ממנו אלא בסמ"ך לבדה דהיינו שם בן ארבע אותיות של יוד הא ואו הא. ומשמע בפ' ארבע מיתות (ס' ע"א) דלדיוקא נקטיה ולאו למילתא בעלמא גבי הא דאמר רב אחא בר יעקב אינו חייב עד שיברך שם בן ארבע אותיות ולאפוקי שם בן שתי אותיות דלא ופריך פשיטא יכה יוסה את יוסה תנן ומשני מהו דתימא מילתא בעלמא הוא דנקט קמ"ל. ועוד מדדייקינן התם דקורעים על הכינויים מדאמר רבי חייא השומע אזכרה מן הגוי אינו חייב לקרוע הא מעיקרא חייב לקרוע ואי שם המיוחד מי גמירי. והשתא אי בשם של אלף דלת אמאי לא גמירי כמו הכנויים דבשלמא שם בן ארבע אותיות של יוד הא לא גמירי דלא כמו שהוא נכתב הוא נקרא. ומההיא דשבועת העדות נמי ראיה גדולה היא. דתנן המקלל בכולם חייב דברי ר' מאיר וחכמים פוטרים. דקאי אשמות דתנא ברישא גבי שבועת העדות וקתני בהדייהו שם של אלף דלת. אעפ"י שיש לדחות דוחכמים פוטרים לא קאי אההוא, מכל מקום אי חשיב שם המיוחד אמאי איצטריך למיתנייה בהדייהו. דאפילו כינויים נמי קא משייר מינייהו טובא דלא תני להו. ועוד מה שפירש הרב דאם מברך בשם מן השמות שאינם נמחקים חייב, לא יתכן כלל. דבנקבו שם נמי בשם המיוחד איירי מהנך טעמי דפרישית מדנקט יכה יוסה את יוסה, ומדר' מנחם בר' יוסי נשמע לרבנן. דבסוף שבועות העדות מוקי בנקבו שם למקלל אביו ואמו ומוכח התם דלא מיחייב אלא בשם המיוחד. אלמא בשם המיוחד איירי. ומה לנו בדחיות ה0פֵק פליליות, להוציא לשאיות מדות תרומיות.
